החלטה בתיק ה"פ 701-09 - פסקדין

1.         בשנת 2009 הוגשה תביעה ע"י המשיב 1 כנגד המבקשים והמשיב 2 לבטול עסקת מכר דירה ביניהם, שלטענת התובע התגלה לו בדיעבד, כי הוצא צו הריסה על הדירה מחמת בנייתה בניגוד להיתר במקום המיועד למקלט ובחלקה ללא היתר כלל.

2.         המבקשים, הכחישו את טענותיו של התובע. לטענתם, הדירה נירשמה כדין ולא היה ידוע להם על בנייתה שלא כדין, דבר המוכחש לפי הראיות שבידם. היה גם בידי המשיב 1 לברר ברשויות התכנון על מעמדה של הדירה שנרשמה ללא התנגדות של העירייה, כיחידה בבית המשותף. 

3.         בישיבה מיום 29.3.11 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 11.12.11.

             ביום 6.10.11 הוגשה הבקשה, לצרוף נתבע , מר עופר שמש שלטענת המבקשים הוא מי שמכר את הדירה למשיב 1 וכי היה ידוע למשיב, כי הוא המוכר ולא הם. המבקשים, לא בקשו לתקן את כתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית מטעמם, העלו את טענותיהם כנגד מעורבותו של מר שמש בעיסקת המכר, בעוד הם היו אנשי קש בלבד בעיסקה הואיל והדירה נמכרה לו עובר להסכם המכר. לדידם, טענותיו של המשיב צריכות להיות מופנות כנגד מר שמש, שצירופו חיוני לצורך בירור התביעה הואיל וכל מצג שהוצג בפניו, הוצג ע"י מר שמש ולא על ידם. הבקשה היא להורות על צירוף נתבע על פי סעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, על מנת לברר את המחלוקת בשעה שכל בעלי הדין הרלוונטים מצויים בפני בית המשפט.  ככל שלא יצורף נתבע נוסף, יהיה בכך כדי לפגוע לדידם של המבקשים בהגנתם הואיל והתביעה היא לביטול הסכם המכר בשעה שהמו"מ בנוגע לעסקה היה למעשה בין מר שמש ובין המשיב 1 אך הואיל ומר שמש אינו צד להסכם, אין בידם לשלוח לו הודעה לצד ג'.  

4.         המשיב 1, מתנגד לבקשה וטוען כי לא נדרש צרופו של נתבע נוסף לצורך בירור המחלוקת עם המבקשים וכי הרשות בידיהם, להגיש תביעה נפרדת כנגד מר שמש. מטרת סעיף 24 לתקנות אינה דווקא למנוע ריבוי התדיינויות כי אם את הבטחת צרופו של אדם, שנוכחותו דרושה לצורך הכרעה בתובענה. בנוסף טענו המשיבים כנגד שיהוי ניכר ממועד הגשת כתב ההגנה והעלאת הטענה בדבר מעמדם של המבקשים כאנשי קש בלבד בעסקת המכר, רק בשלב מאוחר זה. על כך השיבו המבקשים כי אין בשיהוי , שלא היה בו כדי לפגוע בניהול ההליך, כדי לפגוע בזכותם לבקש את צרופו של נתבע , להוכחת התרמית מצידו ככל שהיתה, מבלי שהיתה תרמית מצידם בנוגע לעסקה.

דיון ומסקנות:

5.         תקנה 24 קובעת: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעל הדין או בלא בקשה ובתנאים שייראו לו, לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע  ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

6.         המחלוקת שבפני היא בשאלת עסקת המכר שנכרתה בין המבקשים למשיב 1 , לפיה הוצג למשיב 1 מצג של מכר דירה ושולמה תמורה כלשהי בגינה למבקשים או למי מהם.

            התביעה היא תביעה חוזית והמבקשים, טוענים כנגד ידיעותיו של המשיב בנוגע לעיסקת המכר עובר לחתימה עליה ובדבר מעורבותו של מר שמש בכריתת ההסכם, שנכרת רק למראית עין בין המשיב 1 למבקשים שכן, הדירה היתה בבעלותו של מר שמש במועד כריתת ההסכם אף שלא נרשמה על שמו.  

7.         מתצהירו של המבקש 1 עולה כי הוא מכר לכאורה את הדירה למר שמש עובר למכירתה למשיב 1 זאת, במצבה כיום. לא נטען כי מבנה הדירה או מעמדה המשפטי השתנו בין מועד מכירתה למר שמש על ידי המבקשים ובין מועד מכירתה למשיב 1 על פי הסכם המכר באופן שמותיר את הנטל עליהם להוכיח את הגנתם כי מכר הדירה היה כדין וכי לא הוצג מצג מטעה מצידם בנוגע לדירה ולעסקה שכן, הם היו הבעלים של הדירה כבר בטרם מכירתה למר שמש. המבקשים אינם חולקים על כך כי ההסכם נכרת בפועל איתם (סעיפים 34 ו-37 לתצהירו של המבקש) ולפיכך, הם בעלי הדין הרלוונטיים בתביעה לביטולו של ההסכם ולא מר שמש, גם אם התייצבותו נידרשת לצורך הוכחת הגנתם אך לא לצורך הכרעה בתובענה בעת שלפי מראהו של ההסכם, הוא אינו צד בו. לפיכך, כל טענותיהם של המבקשים כנגד מצגים שהוצגו למשיב 1 ע"י מר שמש, יכול שיהיו רלוונטיות להוכחת הגנתם בדבר ידיעותיו של המשיב בנוגע לעסקת המכר או בנוגע למחדליו בבירור מעמדה של הדירה, אך אין בכך כדי לבסס את הצורך בצירופו של מר שמש כבעל דין נידרש למתן הפסק בשאלת ביטולו של הסכם המכר.

             החלטה על צירוף נתבע, ניתנת אמנם לעיתים "על אפו וחמתו של תובע" כדוגמת מקרה בו בו התקשר תובע בהסכם עם שני נתבעים ודרושה על כן נוכחותו של המתקשר השני שלא צורף להליך אשר נתבע, מבקש לצרף את שותפו לאותה התקשרות בהיותו צד רלוונטי, למרות סרובו של התובע לכך. (על סרוב לצירוף נתבע ראו : ע"א 543/59 מדינת ישראל ואח' נ. טובה קיסלוג ואח', פורסם בנבו, 19.6.60, בסעיף 9).

            לא כך בעניינינו. המשיב, אינו בעל דין ודברים עם מר שמש לפי מראהו של ההסכם ועל פי רישום הזכויות של המבקשים כבעלים על הדירה וניתן על כן להכריע בתובענה, ללא צרופו של נתבע נוסף. 

8.         אין באי צרוף של מר שמש כנתבע בהליך דנן, כדי למנוע מהמבקשים למצות את זכויותיהם כנגד מר שמש ככל שלטענתם הוא אחראי לעסקה ולתוצאותיה בגין היחסים שנרקמו בינם ובינו. בנסיבות אלו, אין בדחיית הבקשה משום עיוות דין או קפוח של זכותו של הנתבע כלפי צדדים אחרים בפרט כאשר בידי המבקשים להביא את מלוא גרסתם במסגרת ראיותיהם לרבות בזימונו של מר שמש לעדות( ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל למיטיד נ. מדינת ישראל , פד"י מ"ד (2) 206).

9.         בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות.

10.        הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין , לפי התוצאות.

עותק יישלח לצדדים.  

ניתן היום ,  ג' חשוון תשע"ב, 31 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: